יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

על מחסור במים להשקיה וריבת ענבים

באוגוסט שעבר, כשכפיר ואבישי היו כאן בביקור, הורדנו את כל הענבים מהגפן שיש לנו בחצר.
כפיר ואני שטפנו אותם בבריכת התינוקות, סחטנו את המיץ והכנו ריבת ענבים.
השנה, בגלל מחסור במים, כל הענבים שגדלו על הגפן, לא התמלאו במיץ והתייבשו.
השנה אני לא מכינה ריבת ענבים מהגפן שבחצר.
השבוע חברה שאלה אותי מה אני עושה בקשר להשקיית הגינה כדי שהכל לא ימות.
אז ככה: חוץ מאשר השעה בשבוע שאפשר להשקות (כמובן בלילה) אנחנו שמים דלי במקלחת שתופס את המים עד שהמים החמים מגיעים מהדוד. אתם לא מתארים לעצמכם כמה מים זורמים ככה סתם בכל יום רק עד שהמים החמים מגיעים. ואלו מים נקיים.
בנוסף, בכיור במטבח אנחנו מחזיקים קערה שתופסת את המים משטיפת ירקות ופירות ועוד... כאן צריך לשים לב לא לתפוס מים ששטפו מוצרים מהחי אם לא רוצים זבובים וריחות במקומות שמשקים עם המים האלו.
אם יש לכם עוד רעיונות יצירתיים - אשמח לשמוע!

לחם מלא

עודד אוכל רק לחם מלא. הוא קונה לחמניות במאפיה בעיר והחשד שלו שהלחמניות לא מקמח מלא בלבד.
מאחר ואני מאוד אוהבת לסיים דברים שיושבים במקרר, ומצאתי צנצנת מלאה בשמרים יבשים שרפי השאיר במקרר שלנו ולא רוצה לקחת חזרה, אמרתי שאני אכין לחמניות. עכשיו, למי שלא יודע, מאוד קל להכין לחם (כל העולם מכין לחם). המתכון הבסיסי הוא :
לחם
1 כוס מים פושרים
1 כף שמרים יבשים
2 כפות סוכר או דבש
כפית מלח
2 כפות שמן
קמח (בערך 3 כוסות)
מערבבים את הסוכר, שמרים, מלח, שמן ומים בקערה.
מוסיפים קמח עד לקבלת בצק שאפשר ללוש.
לשים את הבצק.
מכסים ומניחים לתפוח במקום חמים עד פי 2 מהנפח המקורי.
לשים שוב ויוצרים כיכר לחם, לחמניות או כל דבר אחר.
מניחים על תבנית משומנת או נייר אפיה.
מכסים ומתפיחים שוב.
מורחים בביצה, מפזרים גרעינים, שומשום, תבלינים וכו'
אופים בחום בינוני עד ששחום.
מוציאים על רשת לקרור.
עכשיו הבעיה עם קמח מלא. עשיתי כל מיני נסיונות. אם מחליפים את כל הקמח בקמח מלא - הלחם/לחמניות דחוסות וכבדות.
אם שמים חצי חצי קמח מלא וקמח רגיל, יוצא יותר קל - אבל זה לא לחם מקמח מלא.
ואז ניסיתי להחליף את המים בבירה לבנה בטמפרטורת החדר - הלחמניות יצאו יותר אוריריות עם 100% קמח מלא.
בפעם הבאה אנסה לשים 3/4 קמח מלא ו-1/4 קמח רגיל.
ביום שישי הבאתי לעינת, רפי ומיכל לטעום. כולם אמרו שטעים מאוד, ומיכל ביקשה ריבה של סבתא יהודית על הלחמניה שלה.
אמשיך לעדכן מה יוצא.

יום שישי, 21 באוגוסט 2009

פסיפלורה המשך

טוב, אז נשארו לי 3 כוסות פרי פסיפלורה והתחלתי להכין ריבה עם סוכר מהשאר.
הוספתי לפרי 2 כוסות סוכר, לימון פרוס (בשביל הפקטין) ובישלתי.
אחרי חצי שעה, הבנתי שהריבה לא תקרש אלא תהיה מאוד נוזלית - בקיצור רוטב פסיפלורה.
בדקתי במקרר וראיתי שיש לי 70 גר' חמאה וביצים ומכאן הדרך קצרה להכין גם מהרוטב חמאת פסיפלורה
אגב באנגלית השם יותר נחמד Passionfruit Curd. הבעיה היחידה היתה שהביצים לא יקרשו ברוטב החם ושלא ישרף.
הורדתי את הסיר מהאש, הכנסתי את החמאה לרוטב החם כדי שתימס, נתתי להכל להתקרר 10 דקות.
טרפתי 4 ביצים בצלחת נפרדת ותוך כדי ערבוב הוספתי כף אחר כף מהרוטב החם עד שתערובת הביצים התחממה.
החזרתי את הסיר לאש נמוכה והוספתי את הביצים לאט לאט תוך כדי ערבוב לסיר. המשכתי לערבב עד שהכל הסמיך והתחיל לבעבע. הורדתי את הסיר מהאש, נתתי להכל להתקרר 10 דקות והעברתי לצנצנות מעוקרות.
עכשיו נותר רק לחלק את המעדן.
אגב, שמתי קצת על עוגת גבינה (דיאט) וזה נהדר.

יום שלישי, 18 באוגוסט 2009

פסיפלורה

אתמול נסעתי כרגיל ביום שני לאסוף את מיכל (נכדה) מהגן בגדרה.
כשיצאנו לחצר מצאתי כמות גדולה של פירות פסיפלורה שנשרו משיחי הפסיפלורה של השכנים.
מיכל ואני אספנו את הפירות לשקית אותה לקחתי הביתה.
בערב פתחתי את הפירות והוצאתי את התוכן. בסך הכל - 4 כוסות.
עכשיו עלתה השאלה מה לעשות עם כמות כזו של פרי.
החלטתי לנסות להכין מכוס אחת של פרי איזה שהוא ממרח מתוק ללא סוכר לעירית (גיסתי).
מה שיצא זה חמאת פסיפלורה נהדרת:
חמאת פסיפלורה ללא סוכר
1 כוס פרי פסיפלורה (חוצים את הפירות ומוציאים עם כפית)
2 ביצים
50 גר חמאה
2 כפות מיץ לימון
1/2 כוס ממתיק מלאכותי לבישול (אני השתמשתי בספלנדה)
מערבבים את כל החומרים בחלק העליון של סיר כפול.
שמים מים בחלק התחתון.
מבשלים תוך כדי ערבוב עד שמסמיך.
מעבירים לצנצנת מעוקרת.
מצננים, מכסים ומכניסים למקרר.

יום ראשון, 16 באוגוסט 2009

למה בלוג?

לפני שנה התחלתי להכין ריבות. בהתחלה, חיפשתי מתכונים ועקבתי אחר ההוראות, אבל לאט לאט התחלתי לעשות נסיונות עם פירות ותבלינים שונים. במשך השנה הכנתי הרבה סוגי ריבות ואפילו הכנתי להם מדבקות עם שם המותג yehudit's . את הריבות אני מחלקת למשפחה וחברים. האמת היא שאני מאוד אוהבת ריבות אבל רצוי שלא אני יאכל את הכל. משפחה, חברים וגם הגננות של מיכל הנכדה שלי התחילו לאסוף לי צנצנות ולבקש שאשים אותם ברשימת מקבלי הריבות. וכך הכל התחיל. לפני כשבועיים התחלתי לכתוב בפנקס איזה ריבות הכנתי בשנה האחרונה (אלו שאני זוכרת) ובמקביל לרשום מה הכנסתי בריבות החדשות כך שאפשר יהיה להכין אותן שוב... זו סיבה אחת לבלוג - לרשום איזה ריבה הכנתי, מתי ואיך. יש עוד כמה סיבות לבלוג - נכדים, כלבים, קירות מפסיפס, בור קומפוסט, מיחזור ועוד כל מיני. אז עוד תשמעו ממני יהודית